Raw Men Empire

וואו. אינדינגב. המקום היחיד בעולם שבו אפילו להקת פריק פולק אקוסטית כמו the raw men empire יכולה לגרום לקהל לעמוד ולקפוץ.

כשאתה מנגן על הבמה, הכל נשמע רע. כשאתה מסתכל מהבמה על הקהל, נדמה לך שאף אחד שם לא נהנה. אבל אז מסתיים השיר ומאות אנשים מוחאים לך כפיים בהתלהבות, ואתה מהרהר לעצמך – האם יתכן שכולם כגוש אחד החליטו פתאום להיות מנומסים? מוזר. רק כשמחיאות הכפיים נחלשות ואתה מתחיל לנגן את השיר הבא, מתחילה לחלחל ההבנה שהקהל כנראה באמת נהנה. ואז אתה בעצמך מתחיל להינות. אבל זה מחזיק בדיוק 20 שניות, עד ששוב אתה מתחיל לחשוב שהכל נשמע רע וחוזר להסתכל על הקהל ולחשוב שהוא לא נהנה. מזל שאחרי השיר האחרון אין עוד שיר שיכניס אותך לסרטים של מוזיקאים, ואתה יכול לרדת מהבמה בהבנה שכנראה שהיה טוב.

חוץ מזה, משהו שחשוב לזכור: גם כשמדובר בהופעה אקוסטית שקטה – כשאתה מעלה נשפנים לבמה, ועושה את זה בהפתעה לקהל וללהקה כאחד, ובעיקר כשמדובר בתותחים של שממל- לקהל אין ברירה אלא לעמוד ולקפוץ.

נדב לזר כותב את הבלוג “אטמי אוזניים

תגובה אחת

הוסף תגובה