טוב, אני הגעתי רק עכשיו! מצאנו את המקום בקלות (בכל זאת שנה שלישית כבר), הקמנו אוהלים (ואחד קורס!), הצמידו לנו צמיד (הפעם בלי תורים), התקלחנו בספרינקלרים (יוענק פרס נובל למי שחשב על זה), כך שמבחינתי אפשר להתחיל.
יותר מזה, במבחינתי אפשר כבר עכשיו לתת את תואר הפתעת הפסטיבל ללהקת ה-Brain Candies. אף אחד לא יודע מאיפה הם באו, כשהם התחילו לנגן (בדיוק בזמן, על הדקה) הרחבה היתה ריקה לחלוטין, אבל תוך כמה שירים כבר הגיעו עשרות אנשים לקדמת הבמה ועוד הרבה לאזור מסביב – ולא במקרה. מאז שרוקפור עברו אמריקניזציה, לא היתה לנו להקת פסיכדליה כזו איכותית. בגדול הם נשארים נאמנים לחוקי הז'אנר – קלידי האמונד (או פנדר רודס?) בולטים, סולואים של גיטרה (אבל בלי להתלהב), תופים חופשיים, טקסטים מושפטים באנגלית. תחשבו על פינק פלויד ממשיכים לנגן אחרי שהם סיימו להקליט את Brain Damage – אבל בלי להישמע כמו חיקוי של אף אחד. כל זה ביחד רענן אותנו כאן לא פחות מהבריזה והספרינקלרים. מה שמזכיר לי, אני הולך לספרינקלרים.
–
הדר, מנכ"ל פורום מוזיקה ישראלית ב-ynet.
