הבלוג "לא יורדים מהעצים" מסכם חצי פסטיבל מהזווית האנתרופולוגית

אז מה היה לנו כאן מבחינה אנתרופולוגית:

חתך גילאים:

• בעלי הצמידים הצהובים עם התיוג "אני לא גדול מספיק כדי לשתות", כמו לדוגמא חבורת בני ה-17 שניסתה לסנוור אותי בלייזר או החבורה שניסתה למכור לי דף A3 מלא בבדיחות גרועות כעיתון בשקל. במחשבה שנייה ייתכן שהם עברו את הגיל הביולוגי הזה מזמן.

• גילאי הסטודנטים, נגיד עד שלושים וקצת, שבאופן לא מפתיע היוו את הרוב. כמו שאומרים, תיהנו מזה כל עוד אתם יכולים.

• מספיק גדולים בשביל שיהיו להם ילדים ומספיק טיפשים בשביל להביא אותם איתם לאינדי. לדוגמא משפחה מרובת ילדים צווחנים ("לא רוצה לשבת זה מלוכלך!") שרק ערנותי המתמידה ואנטיפתיות היתר שהפגנתי מנעו מהם להקים ממש לידי אוהל.

• הקשישים- אלו שראו ימים יפים יותר, הם נוטים להראות מיוזעים במיוחד ולהסתובב עם חולצת אינדי נגב משנה שעברה. כן אנחנו יודעים, הייתם כאן לפנינו.

שיוך פוליטי:

קצת קשה להבחין בעניין אך נשתמש במבחן חיפושיות הזבל הענקיות שיצאו לתקיפתן הלילית. יש את אלו שהעדיפו להתעלם עד שהחיפושית כמעט נכנסה להם לתחת, יש את אלו שדגלו בשיטת הטרנספר וזרקו את החיפושיות ממקום למקום, ויש את אלו שניסו בכל כוחם וכמעט ללא הצלחה לחסל את החיפושיות האלו שכנראה ישרדו שואה גרעינית. את ההשלכה תעשו בעצמכם.

ייחוס מוזיקלי:

• הפנאטים המיוחסים – אלו שלמדו את התוכנייה בעל פה ורצו מבמה לבמה תוך שהם ממלמלים את שמות האמנים שהם בדרך כלל מכירים ברמה אישית בצורה זו או אחרת. הם נוטים להזכיר שכמובן כבר היו בהופעה של הלהקה הזאת ושאז "הסאונד היה טוב בהרבה".

• האזוריים – אלו שמכירים את הלהקות המשויכות לאזור הגיאוגרפי שלהם דוגמת אוהדי קיצו מירושלים ותומכי שכחתי איך קוראים להם מבאר שבע… נו, אני ירושלמית.

• אלו שבכלל לא באו בשביל המוסיקה – לדוגמא, שכני מימין, שכנראה הגיעו כדי להזדיין כל היום באוהל (על מזרון מתנפח כמובן) וייתכן שלא שמעו אף להקה.

שיוך ריקודי:

• העצלנים – אלו ששוקעים למצב מינימום אנרגיה ברגע שהם יכולים ומתיישבים בשנייה האפשרית. כשצפוף במיוחד הם יואילו לעמוד ואולי אפילו להעביר משקל מרגל לרגל, לא חלילה בשביל הריקוד אלא כדי שהרגל לא תרדם.

• החרדונים – אלו שמתנועעים קצת קדימה ואחורה ואולי גם לצדדים אך רגליהם מקובעות לרצפה.

• אלו שראו יותר מידי MTV – לרוב מדובר בבחורות שמנסות לרקוד ריקודי כוסיות אך לעיתים מדובר במיטב בנינו המנסים לחקות תנועות של להקת בנים זו או אחרת.

• המופרעים – אלו שלא צריכים אקסטות כדי לרקוד כל הלילה וכמעט לא משנה למה. יעדיפו פוגו כשיש אך יסתפקו בקפיצות ופגיעות אקראיות בעוברי אורח.

תת קבוצה נוספת שחשוב לבחון אותה היא הריינבואיסטים – קל לזהות אותם על פי הראסטות, השרוואלים או החצאיות הפרחוניות. מסתבר שאוכלוסייה זו אינה מסתפקת בהמוני הפסטיבלים שהם מארגנים בעצמם שכן הם הראו נוכחות מרשימה גם כאן וחלקם אף הפעילו צ'אי שופ. התה היה טעים, את כדורי השוקלד פחדתי לאכול עקב שמועות כי משרד הבריאות הריינבואיסטי פשט את הרגל.

שרית, ירושלמית הכותבת בבלוג לא יורדים מהעצים.

3 תגובות

  • זה לא ממש ניתוח אנטרופולוגי. את סתם יורדת פה על כולם שסך הכל באו להנות. את שוכחת שעניין האוכ המגוונת זה כל היופי של פסטיבלים. אה כן ושכחת את הקבוצה שלך- אלה שנשענים בצד ושופטים את כולם. אם כולם היו כמוך סתם היה משעמם.

  • אם כבר הייתי משייכת את עצמי למופרעים האיזוריים שניסו בכל כוחם להרוג את חיפושיות הזבל, כיף לצחוק גם על עצמך… ממליצה לך לנסות :)

  • [...] (אני מודה שהיו לי ספקות) כך שבסוף יצא שכתבתי לא מעט. פוסט אחד שלי כבר זכה לטוקבק עוין שזה תמיד נחמד. פוסט אחר יצא [...]

הוסף תגובה