הרהורים של שבת בבוקר ורוקנרול לפי "אטמי אזניים"

"אח, איזה בוקר טוב!", אומר יהוא ירון. הוא לא על הבמה – הוא בקהל, מקשיב למיכל לוטן שפתחה את היום השני בבמה הראשונה. והוא צודק. פתיחה מושלמת ליום חדש, עם שילובים מגניבים של ג'אז, בלוז, ג'אנגל, גיטרה קלאסית שנשמעת כמו פנדר רודס, אורי זליג המעולה והמקורב לכותב שורות אלו על התופים, ומקס אולארצ'יק, שזה תמיד נחמד. בשיר Be Bossa, כשמיכל שרה בקולה המרגש “Be the sun”, נפתחו ארובות השמיים, או ליתר דיוק הטפטפות שמעל לקהל, וגשם מלאכותי החל לרדת. לא נותר אלא לעצום עיניים ולהיבלע בתוך הרגע הקסום הזה, שבא כקונטרה ללילה סוער במיוחד.

בליל אמש, בסוף ההופעה המצויינת של Midnight Peacocks וערן צור, קרה משהו לא צפוי. מסתובבות גרסאות סותרות לגבי רצף האירועים המדוייק, אך על שלוש נקודות ציון אף אחד לא מתווכח: תמונה א': איתן רדושינסקי מנגן בבס שלו בתוך הקהל. תמונה ב': מישהו בקהל מטיח את הבס של איתן ברצפה ושובר אותה. תמונה ג': איתן עצמו חוזר עם הבס לבמה וממשיך לשבור אותה. התוצאה: גיטרת בס שבורה ומגבית מאולתרת בקרב הקהל כדי למזער נזקים. הדעות חלוקות לגבי מי יזם את המעשה, אותו אדם בקהל או איתן בעצמו, והאם ההשתתפות של איתן עצמו במעשה הייתה פרץ רוקנרולי טהור או התקף זעם על הנזק שכבר נעשה. מה שבטוח – מי שרצה רוקנרול, קיבל רוקנרול. פיט טאונסנד היה גאה.

באדיבות עטר רפפורט
באדיבות עטר רפפורט

נקודה מאכזבת אחת: כלים חד פעמיים בדוכני האוכל. אוקי, הפסטיבל גדל, אבל גם שנה שעברה הוא לא היה קטן, ואז כן השתמשו בכלים רב פעמיים.

רגע למזכרת: ב-4 וחצי בבוקר, אחרי שכולם כבר הלכו לישון, מתן נויפלד עדיין מסתובב בשטח ומנקה את המתחם. שמישהו יגיד לו ללכת לישון מדי פעם. הוא הרוויח את זה ביושר.

נדב לזר, כותב את בלוג מוזיקת השוליים "אטמי אוזניים", מבקר הופעות בתרבות מעריב, חבר בלהקות The Raw Men Empire וגיליאם, חבר לשעבר בדוגמניות ז"ל, חבר בחברה להגנת הטבע, חבר.

התמונות באדיבות עטר רפפורט.

הוסף תגובה