מכתב לכל משתתפי ומאוכזבי אינדינגב 2008
שלום לכולכם ולכולכן,
חשוב לנו לנסות להבהיר במעט את התמונה, לנסות להסביר ולסכם מספר עניינים חשובים מאחר ואנו יודעים וחשים שישנן תחושות קשות בקרב אנשים רבים, לצד תחושות נלהבות מצד אחרים. אין בכוונתנו להתעלם מאף קול ומאף אדם , אנחנו רק מצפים למעט התחשבות וניסיון להבנה.
פסטיבל אינדינגב 2008 עורר תהודה רחבה ביותר, והגיע לאלפי אנשים. כמובן שאנחנו בתור יזמי הפסטיבל מעודדים ורוצים שכמה שיותר אנשים יגיעו וייחשפו לתרבות השונה הזו. מתוך כך, הרי זה די ברור לכולם שמבחינתו היינו רוצים להכניס כל אחד ואחת שהגיע לאזור הפסטיבל.
בראש ובראשונה, אנו יודעים שרבים התאכזבו בהגיעם לקופה וגילו שאין להם דרך להיכנס. אנו מתנצלים על כך, למרות שחזרנו והודענו והתרענו על העובדה שמספר הכרטיסים מוגבל (כך גם הודפס על כל ההזמנות, הגלויות והפוסטרים מראש), ונשארו כרטיסים בקופות למי שיקדים את בואו. אחת הסיבות להשארת הכרטיסים בקופות הייתה לאפשר לאנשים שאולי שמעו על הפסטיבל מאוחר ורצו להגיע, להצליח לרכוש כרטיס. לכן, נשארו בקופות כמעט מחצית מהכרטיסים אשר הוקצבו לכניסה, והאנשים אשר הקדימו להגיע קנו אותם תוך שעתיים מפתיחת הקופות. ברגע שזה קרה, פורסמה בזמן אמת הודעה באתר ובכלי התקשורת השונים, על מנת לחסוך מאנשים את ההגעה. לאורך חודש ימים לפני הפסטיבל ניתן היה לרכוש כרטיסים במכירה מוקדמת במספר דרכים, עד שבוע לפני הפסטיבל עצמו, בתאריך שהיה ידוע מראש ופורסם בכל הדרכים האפשריות. נראה שלא מספיק אנשים החליטו לשריין לעצמם כרטיס בכל אותה תקופת זמן, עד לשבוע האחרון.
לאחר בקשות של אנשים אשר מגיעים ממרחקים גדולים, אפשרנו מכירה מוקדמת נוספת. לא לחינם בשבוע האחרון הודענו בכל הזדמנות שיש סיכוי שייגמרו הכרטיסים מוקדם, ולא לכל מי שיגיע מובטח כרטיס. נשמעו טענות על חוסר מענה בטלפון שפורסם וחשוב לציין שהעובדה הזו קרתה מאחר ולא היה ניתן לעמוד בעומס הטלפונים , גם כאשר תוגברו הקווים על ידי אנשים נוספים. המכירה המוקדמת לא נמשכה עד סיום כל המכסה ממספר סיבות. בראש ובראשונה, עד מספר ימים לפני הפסטיבל, האישור המשטרתי עמד על כניסה של מעט יותר מאלף איש. זהו אישר שנקבע לפני מספר חודשים והתבסס על כמויות משנה שעברה. מאחר וראינו את הגידול בדרישה ובמכירה המוקדמת, התרוצצנו בין כל הרשויות המאשרות, ובין גופים בירוקרטים שאינם עובדים כמעט בזמן חול המועד סוכות ושני חגי סוכות אשר היו בשבוע שקדם לפסטיבל, והרחבנו את האישור למקסימום האפשרי בתוך טווח הזמן הזה, שעמד על 2500 איש. מעבר לכך לא היה ניתן להגדיל. הדבר הזה תורגם לעלות כלכלית של כמה עשרות אלפי שקלים , אך מכיוון שהאמנו בדרך ובפסטיבל, האמנו גם שהכמות תכוסה. לכן הוגדלה מכסת הכרטיסים, אך לא היה ניתן להבטיח אותם לאנשים מראש, ולתת להם לשלם על כרטיס שבסופו של דבר לא יכניסו אותם לפסטיבל.
מעבר לכך, פיקוד המשטרה העביר לנו את העובדה שבאישור לכמות אנשים כזו, ניתן להגיע לחריגה מאושרת של 20 אחוז מתוך הכמות הנ"ל, כלומר ל 3000 איש, אך העובדה הזו לא נאכפה על ידיהם בשטח, והאנשים שנותרו בחוץ, חיציהם מכוונים אלינו כרגע. אנחנו מנסים להבהיר שרצוננו היה להכניס את כל המגיעים אל תוך שטח האירוע, אך נתקלנו בקושי. השוטר האחראי על ספירת הבאים בשערי הפסטיבל לא נערך לכך בהתאם ולכן נספרו אנשים שנכנסו ויצאו כאנשים שונים. לכן נעצר התור בקופות ובשרוול הכניסה למספר שעות ולא היה ניתן להמשיך ולהכניס את אותם אנשים שהגיעו וחיכו בתור לקניית כרטיסים.
כבר מפתיחת היום, ניסנו בכל כוחותינו ובכל דרך להגדיל את המכסה לאישור על מנת שנוכל להכניס את כל אותם אנשים שחיכו בתור. ביקשנו בכל לשון לעשות זאת, והסכמנו לשלם כל סכום שצריך על מנת לא להשאיר את הקהל בחוץ. הקהל המקסים שהגיע הוא לא מי שהיה יוצר בעיות כאלו ואחרות בכניסה, ולא אנשים אלימים באף צורה, אך נתקלנו בסירוב, והחוק היבש לא נרטב גם מדמעותיהם של אוהבי מוזיקה אמיתיים כך נראה.
חשוב לציין שלא ניתן לאמוד במדויק לעולם כמות קהל שתגיע לפסטיבל שכזה. נכון שציפינו שיגיעו הרבה אנשים, ונערכנו מבחינות לוגיסטיות לכך, אך אישורי בטחון ואירוע הם דברים יקרים מאוד, שנעשים חודשים מראש, כאשר אין עדיין צפי מדויק של קהל כלל, ואין מקורות מימון קבועים.
כמובן שיש לקחים להפיק, ודברים לשנות, כמו בכל אירוע אשר גדל והביקוש אליו הרקיע שחקים. בשלב כלשהו האירוע עבר לשליטה שאינה בידינו וכל הניסיונות להכניס אנשים, בין אם בצורה פרטנית ובין אם קבוצתית, נתקלו באיומי סגירה מצד המשטרה. כך גם העצירות הלא מתוכננות של תנועת הקהל פנימה, גם לאוחזי כרטיסים ועונדי צמידים, ואדישות שהופגנה כלפינו כאשר ניסנו בלי סוף לדאוג לסדר. לנו, בתור צוות שעובד על הפסטיבל הזה כבר למעלה משלושה חודשים, נוצרה מועקה בלב לראות את כל אותם אנשים שלא נכנסו בסופו של דבר, וההרגשה היא שגם אם היה פסטיבל מדהים ומיוחד באווירה שלו ובמה שהיה שם, יש משהו שלא הושלם.
הבמה האקוסטית שמוקמה בחוץ לא תוחמה וגודרה בהחלטה של הרגע האחרון, מאחר וידענו שעלולים להגיע אנשים מעל למה שנוכל להכניס, גם אם קיווינו שלא יקרה כך. קיווינו שרוח הפסטיבל תגיע גם לשם, ונראה שמי שבא ליהנות וניסה לשכוח מהקשיים נהנה שם מאוד. ברזיות ושירותים מוקמו בקמפינג, כדי לאפשר לכל מי שהגיע להרוויח משהו ולחוש תחושה של פסטיבל אמיתי גם בקמפינג, וגם אם לא נכנס למתחם עצמו.
באמת ובתמים אנחנו מתנצלים בפני כל המאוכזבים, אך מקווים שכעת אתם מבינים מעט יותר את הצד שלנו, שבסך הכול ובסופו של דבר הוא אותו צד שלכם. אזלו כוחותינו בהתמודדות העיקשת הזו, כשכל הכוונה היא לעשות משהו טוב וחיובי במדינה, ובסופו של דבר המדינה היא מה שמקשה על הכל, או לפחות זרועותיה. כל אירוע משמח ופשוט ככל שיהיה, הופך למלחמה קשה ומורטת עצבים. אך אנחנו לא מוכנים להיות מובסים על ידי הכוחות האלו, כי המוזיקה חשובה יותר. ובעיקר האנשים המדהימים שהגיעו והיו מאחורי גבינו להילחם בזה. מנסים למנוע מכולנו להתאגד יחד למטרה שלא בהכרח משרתת את בעלי האינטרסים, את בעלי ההון על סוגיהם. זה אפילו נתפס בתור איזה "סיכון" שכן אנחנו מרימים פה משהו שצועק החוצה להפסיק את האטימות. בבקשה, אל תתנו לתעלולים הללו להצליח ולהפריד את הלבבות, כי אז הפסדנו. ברור לנו שהרבה אנשים נפגעו והתכוננו, אך שוב , כמו שאמרנו, בבקשה אל תפנו את החיצים כאילו שאנחנו לא רצינו שתהיו איתנו שם.
עניין נוסף שרצינו לדבר עליו הוא מכת הביטולים שספגנו בפסטיבל. כנראה שלכל התרחבות וצמיחה, הן במספר מופיעים והן בסטאטוס שלהם, יש סיכון. הפסטיבל סבל ממזל רע בכל הקשור לביטולי הופעות. כל ההופעות שפורסמו היו קבועות וסגורות, ואושרו לפני פתיחת האירוע. עם זאת, בערב שישי קיבלנו הודעת ביטול עקב מחלות, מצבים משפחתיים פתאומיים, פציעות שסיכלו את האפשרות לנגן (עד כמה שנשמע הדבר תמוה), ועוד החלטה משטרתית לסגור את מתחם האירוע בשעה מוקדמת. גם האורח הסודי שהובטח לא השתתף בסופו של דבר עקב שינוי בלוח הזמנים שמנע את ההגעה המתוכננת. רצוי להבהיר את העניין הזה, שכן לא יחשבו אנשים שפורסמו שמות ללא כיסוי. כך גם בבמה האקוסטית שסבלה מעט מקפיצות חשמל (כי זה פסטיבל וזה קורה פשוט) ומציוד שנפגם, מה שגרם לאנשים מעט לאבד את העשתונות ולעצור את מהלך העניינים, אך בסופו של דבר פעלה כראוי ואפילו ייצרה כמה הפתעות והופעות מרגשות מאוד.
ומעבר לכל זה, היה פסטיבל. תחת ענני העייפות והתשישות יש התרגשות והתרחשות גואה. היו אנשים מקסימים, הייתה אווירה מיוחדת של שינוי גדול ,כך מספרים, של משהו שקורה פה באוויר. התגובות וההתרגשות של המון אנשים שפנו אלינו, הבינו ורצו לעזור היו מדהימות, וזה מה שמחזיק אותנו על הרגליים, עם אמונה שהדרך היא נכונה, צריך להמשיך לצעוד בה, עם תשומת לב חשובה ועמוקה לכל מה שצריך לשפר ולשנות, כי בסופו של דבר, אם כל כך הרבה אנשים רצו להגיע ולחגוג, ולהצביע לדרך אחרת , כנראה שיש פה דרך שהתחילה להיסלל. אלו חבלי לידה, שנים ראשונות. גם בהקמת מדינה לא קל, יש מלחמות,יש קשיים, אבל בסופו של דבר אפשר לחיות ולשגשג. אנחנו מאמינים ומקווים לראות עוד יוזמות פורחות, עוד דברים שיקומו ויצאו החוצה. אנחנו את העבודה שלנו נעשה ונדאג, ונשפר כל מה שאפשר וטעון שיפור. תודה אינסופית לכל האמנים המאמינים, לאנשים הרבים שתרמו מזמנם, מרצם וכוחם לשינוי הזה להתחולל. בסופו של יום יש תחושה של קרב שהתחולל מול כוחות קשים ,אבל זה קרב שניצחנו. הצלחנו , יחד עם כולכם וכולכן, לגרום לכל האנשים שמרגישים לא שייכים לשומקום, שמרגישים בחוץ, להרגיש בבית. ובלי להתפשר ולהתבייש. בואו ניתן לרוחות להירגע, למשקעים לשקוע, ובאמת תבינו שאנחנו באים מאהבה וכוונות טהורות. זה הכול נעשה למען המוזיקה, למען המטרה, וכשקהל מגיע וסובל, גם אנחנו סובלים. התפרצויות הכעס מובנות, אבל אנחנו בצד שלכם. בסך הכל, כשדברים מצליחים, הם גדלים, וכשזה קורה, לעיתים השליטה קצת בורחת מהידיים. אז על כל מטבע אפשר להסתכל משני צדדים, אבל לפעמים אפשר לראות רק צד אחד. אנחנו רואים רק את הצד שמודה לכולם ומחבק את מי שאפשר לחבק.
עייפים מאוד, אך אוהבים את כולכם, מבלי יוצאים מן הכלל,
מתן, אסף וצוות הפסטיבל.
יום רביעי, 29/10/08
בשעה 13:06
אה ו, מי אמר שלושה ימים?
אני מוכנה אפילו לארבעה. ואמרתי את זה כבר שם
יום רביעי, 29/10/08
בשעה 20:50
מתן ואסף,
מצטרף למודים והמברכים. אנחנו הזמנו כרטיסים מראש, כמו שאנחנו עושים עם כל אירוע או הופעה שאנחנו מעוניינים להבטיח את מקומנו בה. כך עשינו עם הופעות בינלאומיות, כמו גם בפסטיבל חוצמזה שאליו הזמנו כרטיסים ביום שבו פורסם הליינאפ.
מי שמרשה לעצמו לחכות עד הרגע האחרון, עם כל הרצון לחגוג ביחד, מתנהג בצורה לא אחראית, ומי שמתלונן מתנהג בצורה ילדותית נטו.
מילה אחרונה על המשטרה – אם היינו צריכים עוד הוכחה לחוסר היעילות והאטימות של הגוף הזה, קיבל אותה בפסטיבל (אני לא משתמש במילים יותר קשות שסיננתי בכל מעבר בכניסה למתחם…). חוץ מגיוס המוני של חובבי אינדי וסתם סטלנים למשטרה כדי לשנות מבפנים, אין הרבה מה לעשות. מה שכן – גישה רצינית, ארגון מוקדם והיעזרות במפיקים בעלי נסיון (אם כאלה בכלל מוכנים לעזור) יכולים לשפר את חווית המחסום הפלסטיני שהשוטרים יצרו.
ושוב – תודה תודה תודה, המפעל שלכם מדהים, אל תוותרו – יש אלפים מאחוריכם!!!
יום חמישי, 30/10/08
בשעה 02:43
סנצ'ו,קזאדו,תומפוש,הפנר,רעות,גץ,קיצה,תומאס,פומבה,דורון,גלעד,חוליית המתנדבות הכובשות,אמנים וכל מי שתרם,עזר ולקח חלק לרבות קהילת האינדי האדירה שהולכת ומתהווה לנו מול העניים.
אין מילים לתאר את הסיפוק האדיר ששאבתי מבועת האושר הקטנה שיצרנו ! ללא ספק נמשיך להוציא מהכח אל הפועל גם בשנים הבאות.
לכל מי שנהנה ומעריך בעיקר אלה מכם שיודעים לבשל או לחילופין בעלי באר עשיר בבית. בואו בהמוניכם להתנדב !!!!
נתראה באינדי הבא.
אוהב, ב.
יום שישי, 31/10/08
בשעה 07:32
היה נהדר. כל הכבוד!
תודה רבה (-:
יום רביעי, 5/11/08
בשעה 18:07
היה מעולה והכי תודה לאורי אורלי ושירה החמודה:)
יום שני, 15/12/08
בשעה 11:01
היה מדהים, קהל של אנשים איכותיים, נעימים..אווירה מדהימה.
חברות שלי שהיו בפסטיבלים אחרים בעבר הודו שזה הפסטיבל הראשון שהן לא דאגו להסתובב בו לבד, או חשבו שיש צורך להודיע למישהו איפה הן נמצאות בכל רגע. היה נקי! תודה רבה גם על זה!
למתוסכלים- תתביישו. גם אני לא קניתי כרטיסים מראש, אבל כן טרחתי לצאת מוקדם מהבית, ולקחתי הכל בעירבון מוגבל. שום דבר לא יכול היה להבטיח שיישארו לי כרטיסים. אבל אנחנו בחרנו מראש להסתכל על זה כך שמקסימום- טיילנו!
האשמה היא על מי שלא קנה בלבד, אין לאף אחד זכות לבוא למארגנים בטענות.
נכון, גם לי היה שלב שחזרתי בו לאוהל ולא נתנו לי להכנס חזרה למתחם הפסטיבל, אבל חזרתי לנוח ואח"כ הותרה הכניסה שוב.
תלמדו לנצל את מה שיש, תהנו מכל רגע…תענוג של מקום, והכל נעשה במחשבה עליכם.
יום שלישי, 6/10/09
בשעה 11:21
[...] נשמעת כמעט ברדיו או בטלוויזיה (2500 איש, ועוד רבים שנותרו ללא כרטיסים). ועדיין, כל כך הרבה מוזיקה מעניינת, כל כך מעט חשיפה. [...]