אינדינגב 2007 – כך זה היה: כתבות

כתבות, מאמרים ופוסטים שנכתבו בעיקבות פסטיבל אינדינגב 2007.
שכחנו את הכתבה שלכם? לא מצאנו את הבלוג שלכם? ספרו לנו.
איסוף הכתבות לשנת 2007 הסתיים. להתראות בפסטיבלים הבאים.
– – – – –

עיתונות ואתרים:

NRG:

כאלף אנשים הגיעו בסופ"ש האחרון למצפה גבולות שבנגב בכדי ללגום קצת מהאוויר והמוזיקה שהתעופפה שם במסגרת "אינדי נגב"

(מתוך כתבת הוידאו “סופה במדבר” שפורסמה ב-NRG‏ 21.10.2007)
 
 
MOOMA:

פסטיבל אינדי נגב הראשון סחף אלף איש. מי אמר שאמנים וקהל של מוזיקה אלטרנטיבית הם מפונקים?

(מתוך הכתבה “גבולות” שפורסמה ב-MOOMA‏ 22.10.2007)
 
 
ערוץ 24:

שתי נערות ומצלמה יצאו ביום שישי מאזור המרכז לכיוון אינדינגב. אחרי שהצליחו לעבור את כל שלטי האזהרה, החולות ואביב מארק, הם נהנו מפסטיבל שאורגן היטב עם אווירה של וודסטוק ומוסיקה משחררת

(מתוך כתבת הוידאו “בין עזה לרפיח” שפורסמה בוואלה 22.10.2007)
 
 
עיתון הארץ, וואלה, עכבר העיר:

המארגנים קיוו שיבואו 500 בני אדם. בכל זאת, פסטיבל מוסיקה אלטרנטיווית בסוף העולם, כלומר במצפה גבולות, באמצע הדרך בין אופקים לרפיח. אבל חובבי האינדי הפתיעו לטובה. 700-800 מהם, אולי אפילו 1,000, ארזו שקי שינה ואוהלים ונסעו דרומה. זאת היתה ההצלחה הראשונה של “אינדי נגב”. ההצלחה השנייה היתה התנאים שבהם התקיים הפסטיבל – הארגון המרשים, העמידה המפתיעה בלוח הזמנים של ההופעות, הסאונד המצוין, שלא לדבר על השקיעה המדברית. ההצלחה השלישית היתה הדבר שלשמו התכנסו כולם – המוסיקה

(מתוך הכתבה “עצמאות בין אופקים לרפיח” שפורסמה בעיתון הערץ 21.10.2007)
(מתוך הכתבה “הפלישה אל הנגב” שפורסמה בעכבר העיר 21.10.2007)
(מתוך הכתבה “עצמאות בין אופקים לרפיח” שפורסמה בוואלה 21.10.2007)
 
 
וואלה:

היה כיף, מהסוג שמחמם את הלב: אוכל ביתי וזול, ריקודים עד הבוקר, תינוקות של היפים כרוכים על הוריהם. מאה אחוז אנשים טובים ויפים. כמו שכתב שלו, המארגנים יבדל”א ציפו ל- 400, 500 איש וקיבלו, לפי השמועות, 1500 משלמי כרטיסים סך הכל, לאורך סוף השבוע

(מתוך הכתבה “הקומץ (החלק השני בכתבה)” שפורסמה בוואלה 23.10.2007)
 
 
Indie.co.il:

להבדיל מהופעות ספציפיות כאלה ואחרות, נדמה כי דווקא בפסטיבלים המוזיקה איננה אך ורק נגזרת ישירה של אלו המופיעים על הבמה המוגבהת וכליהם, אלא בעיקר של אלו מהעבר השני של הבמה ולאו דווקא המצויים בקדמתה – הקהל – בשל היותו כה מגוון מבדרך כלל. זו הייתה התחושה, או אם תרצו, ההארה המשמעותית שליוותה אותי מהרגע בו נכנסתי בשערי פסטיבל אינדינגב, ועד עכשיו בעצם.

(מתוך הכתבה “פסטיבל אינדינגב הראשון” שפורסמה בוואלה 27.10.2007)
 
 

בלוגים:

Things.co.il:

היה ממש כיף. אמנם הייתי רק 6 שעות מתוך 30, אבל מאוד נהנתי. האאוירה היתה טובה, רגועה וצנועה. האמנים הסתובבו בתוך הקהל. על פי האנשים בכניסה, היו כ 800 אנשים בפסטיבל.

(מתוך הפוסט “מוזיקה בוקעת מהחולות” שפורסם ב-“Things.co.il”‏ 21.10.2007)
 
 
ניימן 3.0:

לסיכום: עד רגע זה אין לי מושג אם הפסטיבל היה כשלון או הצלחה. במונחים של כמות קהל זאת אומרת. הצלחה כלכלית עם פוטנציאל לפסטיבל נוסף ורווחי בעתיד? או שמא הניסוי נכשל? מבחינה אישית היה מלא בדיוק בצורה הנכונה: לא מפוצץ, ואפשר היה לזוז. אך גם לא ריק, ומלא ברוח חיה. גם הפסטיבל בכללותו היה נהדר באופן אישי. שילוב מושלם של רגעים אמוציונליים, יבשים, מעניינים ומשעממים. הכל במידה בריאה.

(מתוך הפוסט “אינדי נגב: דברים שרואים משם” שפורסם ב”ניימן 3.0″ 27.10.2007)
 
 
לחשוב זה דיסהרמוני:

לשירת התקווה הקהל מתבקש לעמוד על רגליו – כל עוד בלבב, פה, נים, אה, נפש יהו די הו מי יאהההההה איזה כיף היה In-D-Negev.

(מתוך הפוסט “אינדי נגב” שפורסם ב”לחשוב זה דיסהרמוני” 20.10.2007)
 
 
לטאת האמבט:

האמת היא שחששתי שפסטיבל מסוג זה, שאיננו ממוסחר וממומן על ידי איזה חברת משקאות קלים או רשת סלולרית יהיה מאורגן בצורה בעייתית. אתם יודעים, כשיש פחות כסף אז נוטים לעגל פינות ומרגישים את זה אחר כך בשטח. אבל הוווו כמה שהתבדיתי.

(מתוך הפוסט “בסוף המדבר יש ים – אינדינגב 2007” שפורסם ב”לטאת האמבט” 25.10.2007)
 
 
כשהגיטרה מנסרת:

ניכר שהמארגנים חשבו על הכל, ויצרו פסטיבל שהוא לא פחות מגן עדן לחובבי האינדי בישראל. ושוב, הדגש הוא על היחס. אחרי פולקל`ה יצאנו עם טעם רע, ותהינו האם הקהל שהולך לאירועי אינדי נתפס כקהל שאוהב לסבול. “אינדינגב” הוכיח שאפשר להוקיר מוזיקת אינדי גם תחת תנאים ראויים: תנאים שמאפשרים גם למשפחות מהקיבוצים הסמוכים להביא את הילדים שלהם למתחם ללא חשש.

(מתוך הפוסט “לך אחי אל המדבר”: פסטיבל “אינדינגב”, מצפה גבולות, 19.10.07” שפורסם ב”כשהגיטרה מנסרת”, 24.10.2007)
 
 
גשר צר:

דברים שראוי היה שיכתבו על קיר הגרפיטי:
תמר אפק תעשי לי ילד | מלכת הפלקט זה לא אינדי | עמיר לב המלך | שרון קנטור תעשי לי ילד | אדם שפלן תפיק לי דיסק | בילי לוי תעשי לי ילד | סאבווי סאקרס | המתופפת של פיץ תעשי לי ילד | יהלי סובול המלך

(מתוך הפוסט “אינדי נגב” שפורסם ב”גשר צר”, 20.10.2007)
 
 
Making Hiss:

כשעמדתי שם מוקסם אחרי ההופעה, בין מאות האנשים שהרכיבו את הקהל ולא יכלתי להפסיק לבהות בחמישה זאטוטים קטנים שרקדו והתפלשו בחול לצלילי ”ערים וזכרון 2″ – זה היה הרגע המדוייק שבו נחתה ההבנה שמשהו אדיר קורה כרגע במתחם מצפה גבולות. אני חושב שזו הפעם הראשונה שנתקלתי בפסטיבל אינדי עם אירגון מופתי, עמידה בלוחות זמנים, סאונד בריא ואווירה נהדרת.

(מתוך הפוסט “רעמים בנגב” שפורסם ב”Making Hiss”, הבלוג של הלייבל היס, 29.10.2007)
 
 

פורומים, נספחים ושונות:

פורום מוזיקה אלטרנטיבית ב-Ynet:

מבחינתי היו שתי רמות של הופעות: טובות וממש ממש טובות.
הליינאפ היה מסודר בצורה לא פחות ממבריקה – במהלך הערב הראשון הרגשתי שכל להקה לוקחת את האנרגיות של ההופעה הקודמת שלב אחד קדימה עד לקליימקס של המידנייט גרלס.

(sisi_s, בדלידרוןאבא, WB, גרייפר, הארגו, royaroya, אורן_שץ ועוד רבים וטובים, מיטב כותבי פורום מוזיקה אלטרנטיבית ב-Ynet בעניין אינדינגב 2007)
 
 
פורום מוזיקה ישראלית ב-Ynet:

צלשי”ם – על עמידה מופלאה בלוח הזמנים, על ארגון למופת של המתחם, על האוירה הנעימה והציור של רדיוהד בבמה, על בר יעיל מאוד ומחירים הגיוניים למים ולבירות, על היחס לילדים ועל הנחמדות והנגישות של אסף ומתן.

(הסליק בשמש, נפ”ב, pasteran, המפקדת אקה, _LiBERTiNE_, ועוד רבים וטובים, מיטב כותבי פורום מוזיקה ישראלית ב-Ynet בעניין אינדינגב 2007)
 
 
רדיו הר הצופים ב-iCast:

תמר מלינוביץ מארחת באולפן את טריקסרין (נעמה) יקירת הרדיו ואת אושייניק (עידן) המוכשר בטירוף לקראת פסטיבל אינדי-נגב, כולל ראיון טלפוני עם מתן נויפלד, מהוגי ומארגני הפסטיבל.

(ספיישל לקראת אינדי-נגב ששודר ברדיו הר הצופים ב- 17.10.2007. להאזנה בעמוד הפודקאסטים של התכנית או להורדה ישירה)